קטע 1. מכתביית העץ
"ג'וני, מה ארזת במזוודה?" ג'וני הרים את עניו מהפנקס, הפסיק לרשום ואמר:
"זכוכית מגדלת, מכנסיים עם כיסים, פנס"
"ניקו, מה איתך? כבר ארזת?"
"כן! לקחתי את הרצועה האדומה, קלמר עם הצבעים, כמה שמלות, שוקולד ומחברת"
"מה לגבי צ'ה?"
"הוא נעלם לי, בטח הוא מתחבא. הוא אמר לי שהוא מפחד להגיע להר הכי גבוה בעולם".
"מה? למה?"
"הוא חושש להתקרר. יותר נכון הוא חושש שיקפא"
"תגידי לו שציפיתי את המזוודה שלך בשמיכה טרמית. איפה הוא? ענן מצחיק. צ'ה? איפה אתה?"
חיפשתי את צ'ה כל הבוקר, אוף כמה משימות! יש לעשות צ'ק אין בשדה התעופה, ללכת לתופרת, לקבוע תור לספר של שחר, לכתוב מייל למועצה, לחתום על טופס ארנונה, לסרוק מסמכים, להצטלם, להעביר את הספה, לקחת שקיות כביסה, לארוז, לצלם מסמכים, לעשות פספורטים, לנקות את הדירה, להעביר ל..
"סבתא רב חובל אמרה שהיא נשארת". ג'וני קטע את רצף מחשבותיי והוסיף: "היא את מסעותיה כבר עשתה, היא תחכה לנו כאן ליד הדלפק, אל תדאגי! אבל אם בכל זאת את רוצה לדאוג... כדאי שתדעי ש... שחר ודורון כבר הצהירו שישחקו מחבואים במטוס"
"אויי לא!" דאגות הציפו אותי, כבר לא יכולתי לנשום.
"איזה חטיפים לקחת להם לנסיעה?" שאלה ניקו בניסיון להרגיע אותי
"אממ. כן, לקחתי להם אגוזים וצימוקים, טוב גם ביסלי גריל. ו... סנדויצ'ים"
"מה יש בסנדוויצ'ים?"
"ביצה קשה וירקות וניקו... צינצין גם ביקש להצטרף"
"מה? אבל הוא תמיד עושה לנו פדיחות! הוא מתעטש שהוא מתרגש ועלולה לברוח לו סיכה או שתיים ו... תמיד יש לו קטע לרקוד עם אנשים זרים כאלו שלובשים מעילים עם כפתורים!"
"כן אני יודעת ניקו. אי אפשר לוותר עליו והוא רוצה, ניקח אותו בקופסה. מה עם סול?"
"היא אחראית על תיק התרופות" אמר ג'וני והמשיך לכתוב בפנקס.
"סולללל" צעקתי בקול והלכתי למקלחת. ראיתי אותה על הריצפה אורזת את תיק התרופות במרץ.
"סול, מה לגבי המרשם של ד"ר הורוביץ? הוספת את מה שהוא רשם לתיק?"
"הכנתי צדפים ארוזים בנייר, בקבוק קטן של חול ששמתי בשקית ניילון ושני כדורי משחק"
"יופי. מה לגבי היתושים?"
"ד"ר הורוביץ נתן משחה ממי ים. היא דוחה יתושים ואם חולים, אז יש כדורים צבעוניים" הסבירה סול בביטחון רב.
"טוב, אז מה? אתם מוכנים?" החבר'ה נעמדו בסלון מרוגשים ומבוהלים יחד
"כי את מכתביית העץ לא נראה כמה שנים"
הסתכלנו אחד על שנייה, ואחרי כמה דקות של דממה, ניקו שאלה בלחש
"ומה עם ברטה?"
****
זהו קטע ראשוני שכתבתי כשחשבתי איך אורזים את העולם של סיפורי שסק? והאם בכלל? מי מהדמויות היה שמח להצטרף אליי למסע? ומה הוא היה לוקח איתו במזוודה? (מתוך ההיכרות שלי את הדמויות רשמתי את מה שמייצג אותו ונמצא בסיפורים שכתבתי). נראה לי שהמסע הזה הולך להיות מרתק ועשיר יותר שהם כאן איתי. מלווים אותי, הרי ש... אנחנו משפחה לא? אז מה עם ברטה?
ברטה במציאות היא עגלת הקפה שהקמתי ביחד עם השותפה שלי הפסלת והאמנית, רני ששון.
זאת עגלת קפה יפיפייה שנמצאת תחת עץ אלה אטלנטי רחב ידיים בקיבוץ עין דור.
העגלה מהווה מקום מפגש לאנשים המקומיים, לאנשים שבאים לבקר במוזיאון או לכאלו שמטיילים בשביל חוצה - עגלות הקפה. השותפות שלי עם רני והמפגשים תחת העץ, נתנו לי השראה ליצור דמות בשם ברטה.
אז ברטה נשארה בארץ כי יש לה לקוחות קבועים לפגוש ולקוחות חדשים להכיר ויש לה.... עץ.
עץ שעוזר לה במטלות היום ועם סיום משמרת הם שותים קפה בוץ.
בזמן הזה שהם חולקים יחד העץ מספר לה עד היכן מגיעים שורשיו....
****
לאלו ששאלו,
עדיין ניתן לרכוש את "מכתבי שסק" בחנות האתר כשהם ישלחו מהארץ.
בנוסף, ניתן לרכוש ב"ברטה" עגלת הקפה, ב"סיפור פשוט" נווה צדק תל אביב, וגם ב"מזח" חיפה.
בתמונות: ברטה עגלת קפה, רני ששון מפסלת עם מטריות תחת העץ, זריחה בהרי ההימאליה, מכתבי שסק ושחר ודורון בנפאל.
Comments